שפשפת זהו מונח עממי לתיאור דלקת בין שני קפלי עור.

באנגלית שם המונח הוא INTERTIGO.

האזורים הנפוצים בהם יש שפשפת הם:

  • מפשעות
  • בית שחי
  • קפלי בטן
  • מתחת לשדיים

התסמינים הבולטים הם פריחה אדומה וגרד באזור. במקרים יותר קשים תיתכן גם תחושת שריפה, ריח רע, סדקים ודימום מהאזור.

הסיבה לשפשפת, כשמה כן היא, נגרמת משפשוף / חיכוך בין קפלי העור. באותו אזור יכול להתיישב חיידק או פטרייה וליצור זיהום משני.

גורמי סיכון:

  • פעילות גופנית מרובה
  • שעות עבודה ארוכות
  • בגדים צמודים ולא "נושמים"
  • חשיפה לחום ולחות
  • היגיינה ירודה
  • שימוש בתרופות: סטרואידים במריחה
  • מצבים רפואיים שונים: סכרת, השמנת יתר, מדוכאי חיסון
  • הזעת יתר

שפשפת ידועה כשכיחה מאוד אצל חיילים, עקב לבוש הדוק וארוך, היגיינה ירודה, חשיפה לתנאי חום ולחות גבוהים, והזעת יתר כמובן.

שפשפת מוכרת לנו גם בעולם התינוקות. לעיתים קרובות באזור החיתול, ישנה שפשפת עקב גירוי בעור מהחיתול או החלפה לא בתדירות מספקת ועוד. אנחנו מכירים זאת בשם "תפרחת חיתולים". אך זה בעצם שם נרדף לשפשפת.

אבחון שפשפת ניתן ע"י בדיקה פשוטה של רופא.

ככל שמקפידים על כל הנאמר לעיל, ניתן למנוע את הופעת השפשפת.

דרכי מניעה:

  • הקפדה על היגיינה טובה, מקלחת יומיומית עם מים וסבון.
  • הקפדה שהאזור המועד ללחות יהיה יבש, להקפיד על ייבוש טוב של האזור
  • המנעות מבגדים צמודים, עדיף כותנה, יותר בדים נושמים ומאווררים
  • שימוש באמצעים מפרידים בין קפלי העור: פדי גזה על מנת ליצור חיץ בין הקפלים ולהקטין את השפשוף ביניהם
  • חזייה עם תמיכה והפרדה טובה אשר תיצור תמיכה טובה ופחות תהיה במגע עם העור באזור סמוך
  • משחות שיוצרות מחיצה – פסטה לתינוקות, barrier cream. ייתכן מחיצה בין הקפלים ותמנע את השפשוף
  • שימוש בטלק סופח זיעה. יספח את הזיעה / נוזלים ולא יהיה מצע ליצירה של זיהום פטרייתי או חיידקי
  • ירידה במשקל – תסייע בהפחתת זיעה, תקטין חיכוך בין אזורים שונים בגוף עקב ירידה בהיקפים

טיפול בשפשפת:

הטיפול הוא במשחות חיצוניות המכילות חומרים אנטי-פטרייתיים או סטרואיד מקומי או אנטיביוטיקה במריחה.

לעיתים יהיה שילוב של שניים או שלושתם.

לרב בטיפול טופיקלי, שפשפת חולפת תוך מספר ימים בודדים.

רב התכשירים נמכרים ללא מרשם בבית המרקחת.

משפחת התרופות העיקריות לטיפול בפטרת הם תרופות פונגוצידיות או פונגוסטטיות: אחת הנפוצות היא משפחת האזולים (ketoconazole, clotrimazole, miconazole). לחלק מהתרופות האנטי-פטרייטיות יש גם אפקט אנטי דלקתי ויכול גם לסייע בטיפול.

שפשפת ניתנת לטיפול, לאחר המלצת הרופא, גם בתקופת ההיריון.

תסמינים שמחייבים התייחסות יתרה ופנייה לרופא:

  • חתכים מרובים ודימום מהאזור
  • חום וצמרמורות

שפשפת שאינה מטופלת כראוי יכולה להפוך לזיהום חיידקי או זיהום פטרייתי מפושט. באותה מידה, שפשפת שמטופלת תקופה ארוכה אך אינה חולפת יכולה להעיד על מצבים רפואיים אחרים הדורשים התייחסות של רופא עור ואבחנה מבדלת.

*המידע בכתבה זו מובא להעשרת ידיעתם של הקוראים בלבד ואינו בא להחליף בשום אופן ייעוץ עם הרופא המטפל. בכל מקרה של סימני גירוי ורגישות יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

כתבה וערכה – טינה טל, רוקחת אחראית, מכבי פארם

מאגרי מידע: