בינואר 2024 הופיעה בעיתונות ידיעה צדדית, שלא זכתה לבולטות ניכרת – אבל היא בהחלט טמנה בחובה בשורה עבור חולים רבים. על פי הידיעה, ועדת הבריאות של הכנסת אישרה בקריאה ראשונה תיקון לתקנות הרוקחים, הכולל מספר הקלות שיאפשרו לרוקחים בעלי הרשאה אישית לספק תרופות לחולים במחלות כרוניות ללא צורך במרשם. זאת בתנאי שהמטופלים מסכימים לחשיפת תיקם הרפואי – והרוקח הסביר להם את ההשלכות של נטילת התרופה. בנוסף, הוועדה אישרה שורה של תרופות (בהן תרופות למיגרנה, דלקות אוזניים ועוד), שיוכלו להינתן על ידי מרשם של הרוקח עצמו, ללא צורך ברופא.
מדובר לא רק בבשורה חיובית עבור חולים רבים, אלא גם בעדות לחשיבותם המכרעת של הרוקחים ולתפקידם החיוני במערך הבריאות הכללי.
מינימום תהילה, מקסימום אחריות
רבים מבין מי שפוקדים את בתי המרקחת אינם מכירים לעומק את תפקידם המכריע של מי שמצויים מאחורי הדלפק – הרוקחים. אם תבקשו מרוקח או רוקחת להגדיר את תפקידם במשפט אחד, יש סיכוי שתישמעו משפט בסגנון: "מינימום תהילה, מקסימום אחריות".
אבל לפני שנגיע לאחריות, כדאי להבין שעולם הרוקחות מתייחס למגוון רחב של פעילויות שכוללים בין היתר תהליכי מחקר ופיתוח של תרופות, כלל גילוי החומר הפעיל, השפעתו על הגוף, בדיקת הבטיחות והיעילות ועוד.
הרוקח בקהילה – שהינו בעל תואר ראשון ברוקחות (B.Sc.Pharm) או למעלה מכך – הוא בר-סמכא בכל מה שקשור לאופני נטילת תרופות, למינונים, להשפעות של תרופות, ליחסי גומלין בין תרופות שונות לבין עצמן או לבין מזון ועוד. בנוסף, הרוקח הקהילתי לא רק מנפיק את התרופה על פי מרשם של הרופא, אלא גם מעניק ייעוץ לגבי תרופות עם או בלי מרשם, מכווין, מציע אלטרנטיבות, מיידע ומייעץ באשר לתופעות לוואי.
חלק בלתי נפרד מתעשיית התרופות
למרות שרוב המפגשים שלנו נערכים מול רוקחים קהילתיים, הרי שבענף זה פועלים גם רוקחים קליניים, בעלי תארים מתקדמים, העובדים במוסדות בריאות מסוג כזה או אחר ומספקים ייעוץ באשר לטיפול תרופתי לחולים, במיוחד כאלו שמצבם מורכב. במקרים אחרים, רוקחים גם מהווים חוליה חשובה בתעשיית התרופות – עליהם להכיר לעומק תהליכי ייצור, לקבוע סטנדרטים, לבקר את איכות התוצרים וכמובן להיות חלק בלתי נפרד מצוות הפיתוח והניסוי של תרופות.
והנה עובדה מפתיעה, שאולי רק המבוגרים מאוד שבינינו זוכרים: בעבר הלא ממש רחוק, עסקו הרוקחים ברקיחה של ממש, כלומר ערבבו חומרים שונים וייצרו את התרופות בעצמם.
לימודי תואר ראשון ברוקחות נעשים באוניברסיטה מוכרת ונמשכים שלוש שנים וחצי, לאחריהן נדרשת עוד חצי שנת התמחות. הלימודים כוללים רקע נרחב בתחומים מגוונים, בהם כימיה, רפואה, פיזיולוגיה, מתמטיקה, ביולוגיה ותחומים נוספים. לאחר תום הלימודים וההתמחות, יש לעבור מבחן רישוי של משרד הבריאות.
העצה הנכונה, בזמן הנכון
כל רובדי ההכשרה המעמיקה והמקיפה הללו מובילים אותנו שוב אל מילת המפתח שמאפיינת את המקצוע: אחריות. הרוקח או הרוקחת הם למעשה התחנה האחרונה ב"שרשרת" שאותה עובר המטופל לקראת תחילת תהליך הריפוי או ההקלה שלו. מסיבה זו, גם טעות זעירה של הרוקח עלולה לטמון בחובה סכנה גדולה. זאת ועוד, כ"תחנה אחרונה", על הרוקח לוודא שהמרשם נרשם באופן תקין המותאם למצבו של החולה, במינון הנכון תוך בדיקה של מינימום יחסי גומלין בין התרופות שהמטופל נוטל.
רוקחים גם מבצעים תהליך ייעוץ אישי ופרטני על מכלול התרופות בחדר ייעוץ. במהלך הייעוץ הפרטני הרוקח משוחח עם המטופל על האופן המיטבי לנטילת התרופות, חשיבות הנטילה שלהם כפי שרשם הרופא ואף נותן הנחיות לשמירה על אורח חיים בריא. הרוקח מתעד את הייעוץ בתיק המטופל.
ועוד לא דיברנו על העובדה שרוקח טוב הוא רוקח בעל יחסי אנוש מצוינים ותודעת שירות גבוהה, במיוחד לאור העובדה שעליו להתנהל מול קהל במשך שעות ארוכות ובאופן אינטנסיבי. עליו לא רק לייעץ, אלא לעתים גם להרגיע, לחזור מחדש על הסברים – ולוודא שהם מובנים היטב. ולא פחות חשוב: מאחר ותעשיית התרופות משתנה כל העת ומתאפיינת בדינמיות רבה, על הרוקחים להיות מעודכנים באופן שוטף במחקרים ובחידושים בתחום, וגם בידע המקצועי שעשוי להשתנות מעת לעת. לכן, זה בהחלט לא מפתיע לגלות שמטופלים רבים רואים ברוקח כסוג של מטפל, כזה שיודע להביט על המצב באופן מעט שונה – ולהעניק עצה מקצועית.
