מה גורם למחלה השכיחה ריפלוקס, מהם התסמינים שלה, איך מאבחנים ובעיקר – איך מטפלים בה?
מהו ריפלוקס?
ריפלוקס היא מחלה שכיחה בה נוזל מתוך הקיבה מוחזר אל חלל הוושט. לעיתים חזרה של נוזל זה היא מצב תקין, אך כאשר מופיעים סימפטומים בלתי רצויים ואו סיבוכים, הרי שהמצב אינו בגדר הנורמה.
הגורמים האפשריים:
- רפיון של סוגר הוושט התחתון: במצב זה הסוגר אינו אטום ובכך מאפשר לחלק מתוכן הקיבה לעלות במעלה הוושט ולגרום לאותם סימפטומים בלתי רצויים.
- בקע סרעפתי: יציאה של חלקה העליון של הקיבה דרך הסרעפת. כיום יודעים כי הסרעפת משמשת כסוגר נוסף המונע את חזרת הנוזל הקיבתי במעלה הוושט, וישנם מצבים רפואיים שיכולים לפגוע בפעילות זו של הסרעפת כגון: היריון, מאמץ גופני פתאומי, גיל מתקדם ועוד. במצב של בקע לרוב יבצעו ניתוח כפתרון למצב הרפואי.
- מצבים נוספים: היריון, השמנה ועוד.
התסמינים:
התסמין השכיח ביותר הוא צרבת, תחושה של אי נעימות בה נוזל חומצי מגיע לעיתים עד לחלל הפה. הנוזל החומצי יכול לגרום לתחושת צריבה ו/או שריפה בוושט ובחלל הפה ואף לגרום לפגיעה בתאים המצפים את הוושט. הצרבת יכולה להופיע כשעה לאחר הארוחה, בשכיבה או לאחר מאמץ גופני. תסמינים נוספים הם כאב בבליעה, שיעול טורדני, תחושת מלאות ללא קשר לאכילה, קשיי שינה, אסטמה וכאבים בחזה שאינם קשורים ללב.
כיצד מאבחנים:
תחילה ניתן לאבחן לפי תלונות המטופל, סוג הסימפטומים, חומרתם, תדירות הופעתם והאם הסימפטומים ממושכים, קצרים או חזרתיים.
בנוסף, ישנן מגוון בדיקות – חלקן פולשניות וחלקן פחות, הבודקות האם ישנה פגיעה ברקמה של הוושט כתוצאה מהחשיפה לחומציות הקיבה. על בסיס אבחנה זו ניתן לסווג את המטופלים לקבוצות חומרה שונות במחלה. הבדיקות האפשריות הן אנדוסקופיה עליונה, צילום רנטגן ועוד.
כיצד מטפלים?
- שינוי אורחות חיים: הדגש הוא על אכילת ארוחות קטנות, מרווח של לפחות כ-3 שעות מהארוחה האחרונה לשינה. בנוסף, יש להימנע מאכילת מזונות שעלולים לגרות את הוושט הפצועה כגון: מזונות חומציים (עגבניות, פירות הדר), מזון חריף ו/או מזונות שיכולים לעודד רפיון של הסוגר, בהם קפה, יין, מזון עתיר שומן, שוקולד ומנטה.
- טיפול תרופתי: הטיפול התרופתי נחלק ל-3 קבוצות.
- סותרי חומצה: תרופות הניתנות בצורת כדורי לעיסה ו/או סירופ, בהן : סידן קרבונט,
מגנזיום קרבונט, סודיום ביקרבונט, שילובים שלהם ועוד. תרופות אלו עובדות במנגנון של
"כיבוי שרפה", כלומר נטרול החומצה, ומאפשרים הקלה נקודתית בסימפטומי הצריבה
והצרבת. תרופות אלו נחשבות כבעלות פרופיל תופעות לוואי יחסית נוח, כאשר תופעות לוואי שכיחות כוללות כאבי ראש, גזים, אפקט משלשל, בחילות, הקאות, עצירות, כאבי בטן ועוד. - תרופות החוסמות את הקולטן להיסטמין: חסימת הקולטן להיסטמין מובילה להפחתת
הפשרת חומצה בקיבה ובכך מקלה על הסימפטומים. במשפחת תרופות זו נמצא החומר famotidine. לרוב תרופות אלו בעלות סבילות טובה אצל מטופלים, אך עדיין יכולות להופיע תופעות לוואי והשכיחות שבהן: כאבי ראש, סחרחורות, עצירות ו/או שלשול. - תרופות המעכבות את משאבות המימן-אשלגן: משאבות אלו ממוקמות בתאים מפרישי
חומצה בקיבה ובכך הפרשת החומצה לקיבה פוחתת. במשפחת תרופות אלו מגוון רחב של חומרים וכל מטופל – לאחר המלצה רפואית – יכול להגיע לאיזון הרצוי בסימפטומי המחלה. בין חומרים במשפחה זו ניתן למצוא: omeprazole, esomeprazole, pantoprazole, lansoprazole, dexlansoprazole ועוד. תופעות לוואי שכיחות הן כאבי בטן, כאבי ראש, סחרחורות, שיעול, עצירות, גזים. בשימוש ממושך יש לבדוק ירידה בספיגת מינרלים וויטמינים כגון B12, ברזל ומגנזיום.
מומלץ להתייעץ עם הרוקח לגבי השימוש בתרופות, תופעות לוואי אפשריות ועוד.
- ניתוח: קיימות מספר אפשרויות ניתוחיות שבכולן נקדם מצב שבו נגדיל את המתח בסוגר התחתון של הוושט על מנת להפחית את החזרה של נוזל הקיבה לוושט.
*המידע מובא להעשרת ידיעתם של הקוראים בנושא, ואינו בא להחליף בשום אופן התייעצות עם הרופא המטפל; קביעת הטיפול התרופתי תיעשה ע"י הרופא המטפל בלבד.
כתבה וערכה: ישראלה בר גיל חזוט, רוקחת אחראית ומנהלת מכבי פארם קרית גת
Reference:
מאגר התרופות משרד הבריאות
Uptodate, Initial management of gastroesophageal reflux disease in adults, Author:Peter J Kahrilas, MDSection Editor:Nicholas J Talley, MD, PhDDeputy Editor:Sara Swenson, MD, Literature review current through: Jan 2025.This topic last updated: Oct 07, 2024.
אתר בית החולים שיבא – המכון למחלות דרכי עיכול
