צריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן אינן גזירת גורל. הכרת השינויים בגוף יכולה לעזור לזהות את הבעיה בזמן ולפעול נכון.
זיהומים בדרכי השתן שכיחים בקרב נשים בכל גיל: יותר ממחצית מהנשים יחוו לפחות אירוע אחד של זיהום בדרכי השתן במהלך חייהן. עם זאת, לאחר גיל המעבר עולה הנטייה לזיהומים ולזיהומים חוזרים. זיהום חוזר מוגדר בדרך כלל כשני אירועים בתוך חצי שנה או שלושה בתוך שנה. אחרי אירוע ראשון, כ־20%–40% מהנשים עשויות לחוות אירוע נוסף; אצל נשים לאחר גיל המעבר הסיכון עשוי להיות גבוה יותר בהתאם לגורמי סיכון אישיים.
לעיתים זה מתחיל בצריבה בזמן מתן שתן, צורך תכוף ללכת לשירותים או להטיל שתן גם כשכמות השתן קטנה. התסמינים עשויים להיות לא נעימים ואף להפריע לשגרת החיים, אך חשוב לזכור: אבחון מדויק וטיפול מתאים יכולים לעשות הבדל משמעותי.
מה הקשר בין גיל המעבר לזיהומים בדרכי השתן?
גם כאן לירידה באסטרוגן יש תפקיד. השינויים ההורמונליים של גיל המעבר משפיעים לא רק על הנרתיק, אלא גם על סביבת דרכי השתן. הרקמות עשויות להיות עדינות ורגישות יותר, והאיזון הטבעי של החיידקים המגנים באזור עלול להשתנות. כתוצאה מכך, חיידקים שונים, ובמיוחד
E. coli, חיידק שכיח בזיהומים בדרכי השתן, עשויים להתרבות ביתר קלות ולהגיע לדרכי השתן. לצד השינויים ההורמונליים, גורמים נוספים כגון: התרוקנות לא מלאה של שלפוחית השתן, סוכרת, צניחה של איברי האגן או שימוש בצנתר עשויים להשפיע על הסיכון.
איך מזהים זיהום בדרכי השתן?
תסמינים אפשריים כוללים:
- צריבה או כאב בזמן מתן שתן.
- צורך דחוף או תכוף להטיל שתן.
- כאב או לחץ בבטן התחתונה.
- שתן עכור, בעל ריח חריג או מלווה בדם.
- לעיתים חולשה כללית או תחושת אי־נוחות.
חום, צמרמורות, כאב בגב או בצד הגוף, בחילה והקאה עלולים להעיד על זיהום מורכב יותר או על מעורבות של הכליות. במצבים כאלה יש לפנות בהקדם לבדיקה רפואית.
מניעה מתחילה בהרגלים פשוטים
לא כל זיהום אפשר למנוע, אך יש כמה הרגלים שיכולים לסייע בהפחתת הסיכון:
- לשתות במהלך היום לפי הצורך וההנחיות האישיות, במיוחד אם אין מגבלה רפואית על שתייה.
- לא להתאפק לאורך זמן כשיש צורך להטיל שתן.
- להקפיד על ניגוב מקדימה לאחור לאחר יציאה.
- להימנע משימוש במוצרים מבושמים באזור האינטימי.
- לפנות לרופא או לרופאה כאשר יש תסמינים – במקום לנסות “להעביר את זה לבד”.
בנשים בגיל המעבר הסובלות מזיהומים חוזרים, הרופא או הרופאה עשויים לשקול בין היתר טיפול מקומי באסטרוגן נרתיקי, אם אין לכך התוויית נגד. קווים מנחים מקצועיים תומכים באפשרות זו להפחתת הסיכון לזיהומים חוזרים בנשים בתקופת המנופאוזה ולאחריה.
יוטיפרו פלוס AF – מענה בעת הופעת התסמינים וגם למניעה
כשמופיעים תסמינים ראשונים שעשויים להתאים לזיהום בדרכי השתן, למשל צריבה או כאב במתן שתן, תחושת דחיפות או צורך תכוף ללכת לשירותים, אפשר לשקול שימוש ביוטיפרו פלוס AF . זהו תכשיר לא־אנטיביוטי הזמין גם ללא מרשם רופא ומסייע בהקלה על אי־הנוחות האופיינית לזיהום בדרכי השתן כבר בתחילת הופעת התסמינים.
יוטיפרו פלוס AF עשוי להתאים גם לנשים שחוות זיהומים חוזרים בדרכי השתן. מחקרים קליניים שבדקו את השימוש בתכשיר מצאו כי הוא יכול לסייע בהפחתת הישנות הזיהומים: באחד המחקרים, לאחר שישה חודשי מעקב, שיעור ההישנות היה 2% בקבוצת המשתמשות ביוטיפרו פלוס לעומת 21% בקבוצת הפלצבו.
איך זה עובד?
חלק ניכר מהחיידקים שעלולים לגרום לזיהום בדרכי השתן, ובהם E. coli, מקורם במעי. לכן יוטיפרו פלוס AF פועל בשני מישורים:
- במעי: הוא מסייע ליצור שכבת הגנה מכנית שמקשה על החיידקים להיצמד לדופן המעי, להתרבות ולעבור בהמשך לאזור דרכי השתן.
- בדרכי השתן: הוא מסייע ביצירת תנאים שפחות נוחים להישרדות ולהתרבות של חיידקים, וכך תומך בהקלה על התסמינים ובהפחתת הסיכון לחזרת הזיהום.
חשוב לזכור שיוטיפרו פלוס אינו מחליף בירור רפואי בעת הצורך. אם מופיעים חום, כאב במותן או בגב, דם בשתן, החמרה בתסמינים או תחושה כללית רעה – חשוב מאוד לפנות לרופא או לרופאה.
לא להתעלם מזיהומים חוזרים
אם זיהומים בדרכי השתן חוזרים שוב ושוב, אין צורך לקבל זאת כמצב קבוע. בירור רפואי יכול לזהות גורמי סיכון, לשלול מצבים אחרים ולבנות תכנית מניעה אישית – שכוללת, לפי הצורך, התאמות בהרגלים, טיפול מקומי או אפשרויות נוספות.
המידע מובא מטעם חברת לפידות ובאחריותה, מובא להעשרת ידיעתן של הקוראות ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי.
יוטיפרו פלוס A.F. הינו אביזר רפואי. יש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש.
